<h1>ראבי"ה סימן תקל"ז</h1>
<h2>דף י:</h2>
ורבינו יצחק ברבינו יהודה הנהיג במגנציא לומר והשיאנו בראש השנה וביום הכיפורים בשם רבינו אליעזר הגדול וגם רבינו משולם שאל את פי [ראשי] ישיבה בירושלים, והשיבו שאומר, והביאו ראיה לדבריהם מן הירושלמי דברכות. אבל הגאון רבינו יצחק הלוי הנהיג בווירמיישא שלא לאמרו, מפני שברכת מועדיך לא שייך אלא אשלש רגלים, כדכתיב [דברים ט"ז] שלש פעמים בשנה וגו', וסמיך ליה איש כמתנת ידו וגו'. ובתשובת מר שר שלום גאון זצ"ל כתב בראש השנה אומרים בשתי ישיבות בין בתפלה ובין בקידוש מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרון הזה, שהרי אלה מועדי ה' דריש ענינא וסוף ענינא וידבר משה את מועדי ה' קאי אכל (סוף) ענינא, אפסח ועצרת וראש השנה ויום הכיפורים וסוכות ושמיני עצרת, כולהו איתקשי להדדי לקרותן מועדי ה' מקראי קודש, וכתיב זכרון תרועה מקרא קודש. ושנינו במשנה [כ"א ע"ב] על שני חדשים השלוחין יוצאין על אלול מפני תקנת המועדות מקיש ראש השנה לסוכות. ומנין שנקרא חג, שנאמר בכסא ליום חגינו. ומנין שנקרא שמחה שנאמר [במדבר י'] וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ואמר מר [סוכה נ"ה ע"א] חדשכם כתיב וזהו ראש השנה. וגם בספר עזרא [נחמיה ח'] מצאנו שהיו בוכים בשובם מגלותם ואמר להם עזרא אל תעצבו כי קדוש היום לאדונינו ואמר אכלו משמנים ושתו ממתקים (וגו'), כדי שתהא שנה טובה שמינה ומתוקה עליכם, ושלחו מנות לאין נכון לו, ודרשו רבותינו [ביצה ט"ו ע"ב] למי שלא הניח עירוב תבשילין, ופשוטו של מקרא למי שהיה בדעתו לצום מאתמול ולא הכין לו מאכל. מכאן שאין מתענין בראש השנה. וכן הוא בירושלמי תענית [פ"ג ה"ג] רבי עקיבא אומר מתריעין ולא מתענין [שכן מצינו בראש השנה מתריעין ולא מתענין]. ובמסכת ערכין [י' ע"ב] אמרינן בהדיא דראש השנה ויום הכיפורים איקרי מועד. ובסוטה [מ"א ע"א] גבי פרשת המלך אמרינן אי כתיב רחמנא במועד הוה אמינא ראש השנה דאיקרי מועד. והגאון רבינו שמואל בן חפני הכהן כתב נמי שכן המנהג בשתי ישיבות, והוסיף [לומר] שאם חל ראש השנה בשבת אומר מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרון הזה זכרון תרועה מקרא קודש, ואם חל בחול אומר את יום הזכרון הזה יום תרועה באהבה מקרא קודש. ואף על גב דחג הוא, יומא דרחמי הוא ואמרינן [אבינו מלכנו]. ובפרק סדר תעניות [כ"ה ע"ב] גרסינן מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה וירד אחריו רבי עקיבא ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו, והעם הוסיפו עליהם כמו שהוסיפו על שבעה עניות דמתניתין דהתם. ושמעתי בשם רבי שמואל החסיד אבינו מלכינו חטאנו לפניך עולה בגימטריא רבי עקיבא הוא יסדו, ואמר חד חסר היא הקריאה. ובערב שבת במנחה ובשבת לא אמרינן ליה, זולתי ביום הכיפורים שחל להיות ב[שבת]. ויש שאומר בשם רבינו גרשם מאור הגולה שיש לאמרו אפילו בשבת, ויש שאומר משמו שרק בערב שבת במנחה יש לאמרו ולא בשבת. והעם לא נהגו כן.
